פסק-דין בתיק ת"א 1052-07

התובעת והנתבעת הינן שתי חברות יזמיות בתחום הנדל"ן אשר באו ביניהן בהסכם מכר ביום 3.6.05 להעברת מלוא הזכויות של הנתבעת, בנכס מקרקעין הכולל קרקע ומבנה ברחוב הסייפן פינת מנחם בגין באשדוד (להלן: "הנכס") כאשר המבנה נמצא במצב של שלד, לידי התובעת.

בהתאם להסכם המכר התחייבה הנתבעת לבצע את עבודות השלמת הבניה תוך 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם, עד ליום 3.12.05.

טרם מכירת הנכס לתובעת, ועוד ביום 6.2.05, נחתם הסכם בין הנתבעת לבין שירותי בריאות כללית לפיו הנתבעת תשלים את הבנייה בנכס והמרכז הרפואי שייבנה בו יושכר לשירותי בריאות כללית למטרת הפעלת מרפאה ו/או מתן שירותי בריאות לתקופה של 10 שנים עם אופציה ל-10 שנים נוספות  (להלן: "הסכם השכירות"). זכויות הנתבעת על פי הסכם השכירות הומחו לתובעת במסגרת הסכם המכר בין הצדדים.

בהתאם להסכם המכר, ביום 22.7.05 נחתם הסכם לביצוע עבודות הבנייה בין הנתבעת לבין א.סלחון חברה לבניה ולפיתוח בע"מ (להלן: "הקבלן"). בהתאם להסכם עם הקבלן, היה על הקבלן להשלים את הבניה ולמסור את החזקה בנכס לרבות המצאת כל האישורים כדין עד ליום 20.10.05. 

במהלך ביצוע עבודות הבניה, התגלע סכסוך בין הנתבעת, הקבלן ושירותי בריאות כללית בנוגע לגורם שיישא בתשלום עבור השינויים והתוספות שדרשה השוכרת העתידית, שירותי בריאות כללית, וזאת לנוכח סירובה של שירותי בריאות לשאת בתשלום.

הנתבעת טוענת כי הקבלן התנה את המשך העבודות בתשלום מראש עבור השינויים ובהמשך הפסיק את העבודות ועזב את הפרויקט ולכן לא הושלמו העבודות במועד שנקבע ונוצר איחור במסירת החזקה בנכס.

ביום 20.3.06 הגיש הקבלן תביעה כספית נגד הנתבעת והתובעת (ת.א 531/06) בטענה להפרת ההסכם שנחתם עימו ולתשלום חוב כספי.

ביום 21.3.06 הגישו התובעת והנתבעת תביעה כספית משותפת נגד הקבלן (ת.א 534/06).

במהלך חודש יוני 2006 התגבש בין הצדדים הסכם פשרה, לגביו הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה ובקשה מוסכמת במסגרת התביעות ההדדיות שהתנהלו בין התובעת והנתבעת במשותף אל מול הקבלן (ת.א 531/06, ת.א 534/06) בה הודיעו כי "מוותרים הצדדים באופן סופי ומוחלט על כל טענותיהם בתיקים שבכותרת ו/או בקשר עימם ומתחייבים שלא לפתוח או לנהל כל הליך משפטי בקשר עם טענות אלו, וזאת כנגד מחיקה הדדית של התובענות שבכותרת ללא צו להוצאות".

אין מחלוקת כי היה איחור במסירת הנכס וכי החזקה בנכס נמסרה בפועל לשירותי בריאות כללית ביום 22.6.06.

התובעת הגישה התביעה נגד הנתבעת בטענה כי האיחור במסירת הנכס מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר, המזכה את התובעת בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם וכן בפיצוי נוסף בגין נזקים נוספים.

התובעת הגישה תביעתה גם נגד הנתבע 2, שהינו הבעלים והמנהל של הנתבעת, בטענה כי הינו אחראי, כתוצאה ממעשיו ומחדליו, לתשלום הכספים שהנתבעת חייבת לתובעת בגין הפרת הסכם המכר.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים בתיק זה נעוצה בשאלה האם היה ויתור של התובעת ביחס לתביעתה נגד הנתבעת.

מחלוקת זו קשורה למהלך הדברים שהתרחש קודם להגשת ההודעה לבית המשפט בדבר הסכם הפשרה ובעיקר לפגישה שנערכה בהשתתפות נציגים של שלושה מהגורמים הנוגעים למחלוקת הכוללת שעמדה על הפרק. בפגישה האמורה נכחו מטעמה של התובעת עו"ד בן חיים ומר אבי בן חמו. מטעם הנתבעת נכחו הנתבע 2, מר דוד גרף ועו"ד מורג. מטעמה של שירותי בריאות כללית נכחו בפגישה מר אברהם בלזברג ומר רומן קיפניס.

לאחר קיומה של הפגישה ובהתאם לסיכומים שגובשו בה, הוגשה לבית המשפט ההודעה ובקשה מוסכמת במסגרתה נמסר כי הצדדים לתביעות ההדדיות מוותרים על כל טענותיהם בקשר לתיקים שבכותרת או בקשר אליהם.

התובעת טוענת בהקשר זה כי הצטרפה לתביעתה של הנתבעת נגד הקבלן תוך התניה מפורשת בכתב, שאושרה על ידי הנתבעת, הקובעת כי אין במתן ההסכמה כדי לפגוע בזכותה של התובעת לדרישה ו/או תובענה שיש או עשויה להיות לתובעת כלפי הנתבעת או מי מטעמה בגין הסכם המכר, וזאת אך ורק כדי למנוע מהקבלן להחזיק במקום ועל מנת שהקבלן ימשיך את עבודותיו בנכס. על כן, לטענת התובעת, הצדדים להסכם הפשרה הינם הנתבעת והקבלן, והיא עצמה לא ויתרה על זכותה לתבוע את הנתבעת בקשר להסכם המכר.

מנגד, טוענת הנתבעת, כי בפגישה שהתקיימה בין נציגי התובעת, נציגי הנתבעת ונציגי שירותי בריאות כללית במשרדו של מר בלזברג, סוכם בעל-פה כי כל צד מוותר על תביעותיו כלפי משנהו, דהיינו, התובעת מוותרת על תביעתה בנוגע לעיכובים בבניה ואיחור במסירת החזקה בנכס, שירותי בריאות כללית מוותרת על תביעתה בנוגע לאיחור במסירת החזקה בנכס ואילו הנתבעת מוותרת על תביעותיה לתשלום עבור תוספות הבניה והשינויים במרפאה וכן על תביעתה כלפי הקבלן.

לטענתה, בעקבות הסיכום בפגישה, נחתם הסכם הפשרה שהוגש לתיק בית המשפט ואשר קיבל תוקף של פסק דין, כך שתביעתה של התובעת עומדת בניגוד להסכם הפשרה.

עיון בהסכם הפשרה שהוגש לתיק בית המשפט מעלה כי אכן הצדדים להסכם הפשרה הינם התובעת, הנתבעת והקבלן.